הגיגים על סוגי עצים והתאמתם לרהיט

מאז שאני בן 20 בערך (כיום סוגר 34 חורפים) אני בתהליך ירידה למציאות.

בעזרתם האדיבה של כל הסובבים אותי; אלה שאכפת להם ממני, או סתם חכמולוגים. בהתחלה זה עיצבן אותי, אחר כך זה אתגר אותי, ורק אתמול, בסדנת ניהול עסקים שנכחתי בה נפל לי האסימון. אחרי שהמרצה דיבר על זה בדרך זו או אחרת במשך 20 שעות הקורס.

מה זו לעזאזל הירידה למציאות הזאת? ומה הקשר שלה לנגרות או לעץ?? מיד...

להמשך קריאה

יתרונות וחסרונות השימוש בפלטות סנדוויץ' בריהוט

טוב, אז כולם אוהבים עץ, כולם רוצים את הרהיט שלהם מ"עץ מלא". גם אני אוהב עץ, ומתחילת דרכי בעולם הנגרות כבר הצהרתי שאני אעבוד רק עם עץ מלא, ולא עם סנדוויצ'ים וקישקושים, זה נועד למפעלי מטבחים מתועשים, ולא לנגריות בוטיק... אז זהו שלא בדיוק. אי אפשר להתווכח עם איכויות העץ הגושני, (המכונה לפעמים עץ מלא). הוא אותנטי, לא מעובד, יצירת הטבע במצבה המקורי, שמופיעה אצלכם בסלון בצורת פלטת שולחן, או בדלתות הארון, על כל יופיה ותפארתה, ריחה והמגע שלה. אך לכל היתרונות האלה מצטרפת עוד עובדה פשוטה: לטוב ולרע...

להמשך קריאה

על תהליכים אישיים ומימוש עצמי

במאמר זה אני רוצה לחרוג קצת מעולם הנגרות הטכני גרידא, ולדבר על מה שמסביב, על התהליך האישי שאני עברתי בעולם הנגרות, ועל המימוש העצמי שלי ביחס לשאיפותי והחלומות שלי. מאז שאני זוכר את עצמי תמיד אהבתי ליצור. אהבתי להתחבר למקום הזה שבו אני ממציא, נותן דרור ליצירתיות שבי, ונהנה ממה שקורה בתהליך. אהבתי לצייר, לבנות ולהמציא. בילדות המוקדמת זה בא לידי ביטוי בציור וכתיבה, בנערות זה סבב סביב שיפוץ אופנועים ובניית רמפות ובתים מעץ, ובבגרותי זה התחיל להתמקד סביב הנגרות ופיתוח מיומנות עבודת היד...

להמשך קריאה

שימוש בכלים ידניים לעומת מכונות.

בנגרות איכותית, מסורתית, יש איזו פרדיגמה של שימוש בכלים ידניים בלבד. הרי זו לכאורה מהותו של ייצור אישי, בוטיקי, אומנותי וכו'. אני בעצמי נמשכתי לעולם הנגרות בגלל הכלים הידניים והעבודה בהם. ריתקה אותי צבירת המיומנות הידנית, פיתוח הקשר בין היד לעין, והשארת החותם, ממש כמו לצייר. מכונות תמיד הצטיירו בעיני כמשהו תעשייתי, שנועד לפסי ייצור ולא לעבודת אומן. במהלך עבודתי, למדתי וחוויתי משהו קצת שונה. כל הדברים שציינתי בפסקה הראשונה הם נכונים, אך עם סייג אחד, הם לא חד משמעיים, במציאות הממשית...

להמשך קריאה