הגיגים על סוגי עצים והתאמתם לרהיט

מאז שאני בן 20 בערך (כיום סוגר 34 חורפים) אני בתהליך ירידה למציאות.

בעזרתם האדיבה של כל הסובבים אותי; אלה שאכפת להם ממני, או סתם חכמולוגים. בהתחלה זה עיצבן אותי, אחר כך זה אתגר אותי, ורק אתמול, בסדנת ניהול עסקים שנכחתי בה נפל לי האסימון. אחרי שהמרצה דיבר על זה בדרך זו או אחרת במשך 20 שעות הקורס.

מה זו לעזאזל הירידה למציאות הזאת? ומה הקשר שלה לנגרות או לעץ?? מיד.

טוב, אז בגדול בירידה למציאות אני מתכוון בדיוק למה שאתם חושבים, לקחת את מה שיש לכם בראש, ולא משנה אם זה רעיון לרהיט או לביזנס או ווטאבר: ולהוריד אותו למציאות. להעביר אותו בכל הפילטרים ולערוך בו את כל השינויים וההתאמות כדי שיהיה תואם למציאות הממשית, לתכלס.

למה זה חשוב?

איך חכם ישראלי אומר: בשביל להגשים חלום צריך להתעורר ממנו. וזה נכון, זה בדיוק זה. בשביל להגשים חלום צריך להתעורר ממנו, משמע צריך לתרגם אותו למשהו אמיתי, שתמיד יהיה שונה- במידה זו או אחרת- מין החלום.

כולנו יודעים עד כמה המציאות היא הפכפכה. מעולם, שום תכנון שלנו קדימה, של טיול או שיפוץ הבית למשל, לא התנהל כמו שחשבנו. תמיד המציאות הזאת הנחיתה עלינו כל מיני דברים לא צפויים, כל מיני דברים שדמיינו ופתאום נראו אחרת. אפילו שאנחנו כבר מצפים להפתעות, בסוף אנחנו מופתעים מדברים אחרים שלא חשבנו עליהם בכלל. בקיצור המציאות שונה מאיך שאנחנו תופסים אותה נקודה.

מה עושים?

הדבר הראשון שניתן לעשות הוא להבין את המצב הזה, ויותר מכך, לזכור שזהו המצב כאשר אנחנו ניגשים לתכנן משהו, למשל רהיט. קודם כל צריך להבין שאנחנו לא תמיד הולכים ליצור את הרהיט שיש לנו בראש בדיוק, כי לפעמים הפער הזה בין הרהיט שרואים בדמיון לבין האמיתי הוא גדול. אך בדיוק שם ממוקם האלמנט הנסתר של המציאות, ושל האומנות. צריך לקבל אותו ולהיות פתוח אליו באופן חיובי. בָּמקום שבו נתעקש דברים לא ילכו חלק, ולא תמיד יצאו טוב. ומעבר לזה, להתנגד לאלמנט של המציאות משמע לוותר על הפוטנציאל האדיר שטמון בו, שהוא למעשה הרבה יותר גדול ממה שהראש שלנו יוכל אי פעם לדמיין.

כאשר לא מצפים להתאמה המדויקת לדימוי המוקדם שלנו, ונותנים את החופש לתהליך היצירה להישזר בתוואי המציאות, הרהיט תמיד נולד לטובה, כמו תינוק.